ט"ו בשבט, תשע"א

ינואר 20, 2011

התבוננות בטבע, מגלה לנו שהחיים זורמים מאליהם. אחרי חורבן, יכולה להתרחש תקומה, התחדשות. עלה אחד נושר ואחר צומח מחדש. יש מחזוריות. הכל משתנה כל הזמן בכדי לשמור על האיזון הדק שמקיים את הכל.

לכבוד ראש השנה לאילנות, אכלתי תמר ונזכרתי בציטוט היפה הזה מתוך "ספר המתים  והחיים הטיבטי" מאת סוגיאל רינפוצ'ה:

"אם תסקרו את העץ מקרוב, תוכלו לראות שלמעשה אין לו קיום עצמאי. כשאתם מתבוננים בו תוכלו לגלות שהוא נמוג לתוך רשת עדינה ביותר של יחסי גומלין, הנפרסת על פני היקום כולו. הגשם היורד על העלים, הרוח המטלטלת אותו, הקרקע המזינה ומקיימת אותו, העונות והאקלים, אור הירח, הכוכבים והשמש – כולם חלק מקיומו של העץ. ככל שתחשבו יותר על העץ, כן תגלו שכל דבר ביקום מסייע להפוך את העץ למה שהוא, שאין הוא יכול להתנתק מכל השאר אף לא לרגע ושבכל רגע טבעו משתנה במקצת." (פרק שלוש – "התבוננות ושינוי")