היוגה, שיטת תרגול בת אלפי שנים, הולידה מתוכה זרמים שונים ומגוונים. מכל זרם הסתעפו תתי זרמים של השקפות ושיטות תרגול ומהם התפצלו זרמים נוספים – רבים מהם בעקבות חשיפת היוגה למערב. המתרגלים המערביים אימצו לחיקם בעיקר את הפן הפיזי יותר של היוגה (האטה יוגה), ובה תנוחות היוגה השונות, שרובנו מכירים. אבל בדיוק כמו במסורת היהודית בת אלפי השנים, השיטות ביוגה שונות, אך הבסיס והרעיון המרכזי נותרו איתנים.

בשיטת ויג'נאנה אנו מבצעים את התנוחות (אסאנות) לצד תרגילי נשימה (פרניאמה) ומדיטציה, ומשתמשים בכלים הללו כדי לפתח תשומת לב אל הגוף, אל התחושות שלנו, אל ההוויה. למילה ויג'נאנה יש בסנסקריט משמעויות רבות: זוהי הפעולה של הבחנה או מיון, הבנה והכרה, וגם אינטליגנציה, ידיעה, יכולת, אמנות ומדע (לפי מילון אנגלית-סנסקריט של מוניר ויליאמס). ויג'נאנה היא הידיעה וההבנה שמעבר לשכל. בשבילי זו הבנת המהות, הבנה שרק לב מסוגל לה. כמו שאפשר לומר דברים שונים שנתפסים בשכל על המילה "אהבה", עד שלא חווים אותה בעומק הלב והנפש, לא יודעים מהי.

לכן, יוגה היא יוגה, כל עוד מי שלומד ומלמד אותה מוכן להתחייב לחוויה הפנימית והעמוקה שהיא מאפשרת.