ב-20 לחודש שעבר התקיימה פתיחת התערוכה הראשונה שלי בסטודיו נעים בשכונת פלורנטין בתל אביב. מי שמכיר אותי יודע שיוגה וצילום הן האהבות הגדולות שלי ולפעמים אני זוכה לשלב בין השתיים.
הפתיחה הייתה מאוד מרגשת ומשמחת עבורי, הגיעו אנשים יקרים: חברים, מכרים, מורים ותלמידים משיטות שונות. הייתי אסירת תודה.
הזכרון של הערב ההוא לוקח אותי לחשוב על תרגול היוגה המודרני שלנו בקהילה ועל הערך המוסף שלו. התרגול בכיתה מתבצע בשקט שכל אחד מכונס בעצמו, ויחד עם זאת נמצאים בחדר אנשים נוספים שנעים בתאום ונוכחותם מורגשת, כאילו נוצר מארג עדין בניהם. כאן השקט יוצר בעדינותו קירבה ואמון.
אפשר עדיין לראות את התערוכה היא מוצגת עד סוף חודש אפריל בסטודיו נעים ברחוב סלמה 46 בתל אביב.
אפשר לקרוא כאן את הכתבה הנחמדה שהתפרסמה לקראת התערוכה באתר NRG.
הנה ההזמנה לתערוכה שעיצב המאייר המוכשר ישי מישורי.
מודעות פרסומת

יוגה מתחת למים

לרוב אנחנו מתעלמים מהאוויר: מהמגע שלו, מהתנועה בתוכו ומנוכחותו. כאילו האוויר הוא ריק. אך בעצם אנחנו נעים בתוכו ונושמים אותו כל רגע ורגע, מבלי להרגיש בו.

ביוגה משתמשים פעמים רבות בדימויים. התודעה ביוגה היא כלי חשוב לא פחות מהגוף ולכן השימוש בדימויים מעודד את הבנת התנועה והנשימה.

אני אוהבת להשתמש במים כדימוי לאוויר, אם בתחושת המגע החיצונית ובזמן התנועה ואם בזמן הנשימה ובתחושה הפנימית. להפוך בתודעה את האוויר למשהו סמיך יותר, כבד יותר, מוחשי יותר ויחד עם זאת צלול, טהור ומחייה.