ויג'נאנה יוגה בתל אביב בהדרכת רותי סמוליקוב

קיימת דעה קדומה לגבי מי שעוסק ביוגה שמתארת את היוגים לבושים בלבן, שקטים ונינוחים, שלווים ומחייכים מבפנים, מובדלים מהעולם, תודעתם ריקה ודוממת. בסתר לבי אני שואפת לנפץ את המיתוס הזה, אולי משום שאני מאמינה באפשרות לתרגל יוגה גם "בעולם הזה".

"יוגה סוטרה" שכתב פטנג'לי לפני כאלפיים שנה הוא טקסט היסוד של היוגה – גם מהבחינה הפילוסופית-רוחנית וגם מבחינת האימון, הלכה למעשה. הסוטרות (מעין פסוקים קצרים) שהוא מורכב מהן הינן תמציתיות – ולקורא התמים, הן עשויות אולי אף להיראות פשטניות – כאילו נועדו לשינון בעל פה. אבל דווקא התמציתיות הזו מגלמת בתוכה הרבה מאוד. מדהים שטקסט עתיק זה עדיין רלוונטי לגבינו היום: הוא נותן כלים ממשיים והנחיות פיזיות לגבי האימון ויחד עם זאת מכוון להתבוננות ולמידה של עולם הנפש הפנימי.

בסוטרה השנייה של "יוגה סוטרה" כותב פטנג'לי: "יוגה היא ההגבלה של תנודות התודעה" (בתרגום של מורתי, אורית סן גופטה). מה הן "תנודות התודעה" ומדוע יש צורך להגביל אותן? הפירוש הרווח הוא שתנודות התודעה הן הרצף המנטלי-רגשי שמתחולל בתוכנו, או ביתר פשטות: זרימת המחשבות בתוך הכרתנו. ככל שזרימה זו גועשת יותר, סוערת יותר ומוגברת, כך התודעה פחות ממוקדת ויותר מוסחת.

במידה מסוימת ניתן לומר שתנודות הן מצב טבעי שקיים בתודעה. אז למה להגביל אותן? פשוט כדי שאפשר יהיה להתבונן על הדברים בבהירות. ככל שהתנודות פוחתות ניתן לעקוב אחריהן, לברור אותן. כמו אגם: כאשר המים סוערים כל הרפש עולה על פניהם, וכאשר המים שקטים הוא שוקע לקרקעית ודברים אחרים צפים.

ובכן, למה יוגה היא ההגבלה של תנודות התודעה ולא עצירה שלהן? ויאסה, אחד הפרשנים הקדומים של פטנג'לי, מסביר שמשום שהמילה "כל" לא מופיעה לפני המילה "תנודות", ניתן להסיק שחוכמה שיש בה גרעין מחשבתי היא חלק מהיוגה. אוקיי, איך זה קשור אלינו? לדעתי, החידוש הגדול הוא ההכרה בכך שתהליך מחשבתי יכול להיחשב כחלק מתרגול יוגה. מי שמגלה מחשבות בזמן המדיטציה שלו יכול להירגע: הוא עדיין מתרגל יוגה בשלמות. בעצם זו הסיבה שהמילה "הגבלה" נכונה יותר מהמילה "עצירה".

העולם סביבנו נמצא בתנועה מתמדת. גם התבוננות ברמה המיקרוסקופית, מראה שהחלקיקים מהם עשוי החומר נמצאים בתנועה מתמדת. אופן התנועה והחיבור הוא המאפיין את החומר. התרכובת הקיימות בעולמנו משתנות. או כמו שאמרה לי פעם חברה טובה וחכמה: "הדבר היחיד הקבוע בעולם הוא השינוי".

כך גם התודעה, משתנה כל הזמן. כשאנחנו מצליחים (על ידי אימון כמובן) להגביל את התנודות שלה, אנחנו זוכים לעקוב אחרי השינוי הזה, להיות ערניים אליו, מודעים אליו ואולי אפילו לכוון אותו למקומות נכונים יותר לחיינו.